אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: ריבאונד לתוצר של ישראל ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות

התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר ירידה דרמטית של מעל 20% ברבעון בו פרצה המלחמה • מדובר בהתאוששות חלקית בלבד מהמשבר: התמ"ג עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, וגם הצריכה הפרטית נמוכה ביחס לימים שלפני המלחמה

קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG
קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG

על־פי אומדן ראשוני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי הגולמי של ישראל ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי (3.3% בחישוב רבעוני), זאת לאחר ירידה דרמטית של 21.7% ברבעון הרביעי של 2023, בו פרצה מלחמת "חרבות ברזל". הריבאונד במשק היה צפוי, אבל עוצמתו עברה את מרבית התחזיות בשווקים, שחזו עלייה בסדר גודל של כ-12%.

האינפלציה מרימה ראש: הסעיף שבו מסתתרת הדרמה הגדולה ומה יקרה לשקל?
מודי'ס בדוח על ישראל: הגירעון והחוב יהיו גבוהים מהצפוי. השלכות המלחמה על הכלכלה יימשכו שנים

למרות הצמיחה המשמעותית, מדובר בהתאוששות חלקית בלבד ממשבר המלחמה. התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, והתמ"ג לנפש אף ירד ב-3.1% בהשוואה בין רבעונים אלו. התוצר העסקי, המהווה את התמ"ג בניכוי תוצר שירותי הדיור והמגזר הציבורי, עדיין נמוך ב-4.1% בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד.

נתוני הצריכה וההשקעה מעידים על ההשפעה המתמשכת של המלחמה. הצריכה הפרטית עלתה אומנם ב-26.3% לאחר צניחה ברבעון הקודם, אך רמתה עדיין נמוכה יחסית לימים שלפני המלחמה, ודומה לרמה של שנת 2021. ההשקעה בנכסים קבועים קפצה ב-49.2%, אך היא נותרה במצב ירוד, נמוך מכל הרבעונים בשנתיים וחצי שקדמו למלחמה.

מנגד, הצריכה הציבורית הוסיפה לעלות בקצב מתון ברבעון זה (7.1%), לאחר העלייה חסרת התקדים של 86% ברבעון שקדם, ורמתה נותרה גבוהה, במיוחד בעקבות הגידול החד בצריכה הביטחונית.

גם נתוני היבוא והיצוא משקפים תמונה מעורבת. יבוא הסחורות והשירותים זינק ב-32.7% ברבעון זה, ומנגד יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-11%, המשך לירידה ברבעון הקודם.

התחזיות המעודכנות צופות צמיחה שלילית לנפש

הנתונים הראשוניים על צמיחת התוצר בתחילת השנה הנוכחית מציירים תמונה מעורבת ביחס לתחזיות הצמיחה של גופים כלכליים מובילים. התחזית ה"אופטימית" ביותר הוצגה על־ידי בנק ישראל, שחזה בינואר צמיחה של 2% לשנת 2024. כלומר, צמיחה אפסית בקיזוז הריבוי הטבעי באוכלוסייה.

התחזיות המעודכנות יותר פסימיות לעומת בנק ישראל וצופות צמיחה שלילית לנפש. קרן המטבע הבינלאומית הפחיתה בחודש שעבר את תחזית הצמיחה שלה לישראל ל-1.6% בלבד השנה, לעומת תחזית קודמת של 3.1%. ואילו סוכנות הדירוג S&P, שהורידה לאחרונה את דירוג האשראי של ישראל, העריכה צמיחה של 0.5% בלבד ב-2024.

קשה להסיק מנתוני ינואר-מרץ איזו מהתחזיות צפויה לפגוע קרוב יותר, בשל התנודתיות הרבה וחוסר הוודאות בנוגע להמשך המערכה הביטחונית. אומנם הצמיחה ברבעון האחרון הייתה גבוהה באופן יחסי, אך היא משקפת בעיקר התאוששות מהצניחה החדה בתחילה המלחמה. בפועל, התוצר עדיין נמוך ב-1.4% מכפי שהיה שנה קודם לכן. כמו כן, חשוב לזכור שמדובר באומדן ראשוני בלבד, שעשוי להשתנות בפרסומים הבאים של הלמ"ס. כמו כן, ייתכן שהגופים הכלכליים ישנו את תחזיותיהם בהתאם לנתונים החדשים.