הסדנה שטייסי הקרב עוברים כדי לעבד את חוויות המלחמה

חיל האוויר וארגון מסע ישראלי מציעים לטייסים סדנה בת יומיים שבה הם רוכשים כלים להתמודדות עם קשיים רגשיים ומנטליים • "אלה דברים שלא יעלו בתחקיר מבצעי", מסבירים המארגנים • ישראל מתגייסת

עידו אהרונוביץ / צילום: מסע ישראלי
עידו אהרונוביץ / צילום: מסע ישראלי

אודות "ישראל מתגייסת"

בתוך המציאות הכאוטית נולדו עשרות מיזמים של אזרחים ועסקים פרטיים, הנרתמים למען יושבי הדרום, אנשי כוחות הביטחון והמורל הלאומי בכללותו. גלובס מרכז את היוזמות המרכזיות ופרטי הקשר ונרתם לקשר בין הצדדים להצלחת המיזמים הללו במייל: i-can-help@globes.co.il

אחרי חצי שנה של לחימה מסביב לשעון, חיל האוויר ומסע ישראלי יצאו במיזם משותף שמסייע לטייסי קרב שמשתחררים ממילואים לחזור לשגרה. הטייסים עוברים סדנה ייחודית, שפותחה על ידי מסע ישראלי, במטרה לעבד את אירועי המלחמה, ולקבל כלים להתמודד עם המעבר חזרה לחיי השגרה.

המיזם שקורא לבני 50 ומעלה להתנדב לשנת שירות ביישובי העוטף
החברים שהקימו עמותה כדי לסייע לכיתות הכוננות בצפון ובדרום

כל סדנה נמשכת יומיים במכתש רמון, ובמהלכה רוכשים המשתתפים כלים להתמודדות עם קשיים רגשיים ומנטליים שהתעוררו בעקבות הלחימה. בין היתר, הם עוסקים בעיבוד חוויות טראומטיות, התמודדות עם חרדה ודיכאון, שיפור קשרי משפחה וחברים, חזרה לשגרת עבודה ולימודים ופיתוח חוסן נפשי. הסדנה מועברת על ידי צוות מדריכים, הכולל גם בכירים בחיל האוויר.

הסדנה נולדה מתוך רצון לתת מענה ייעודי לצרכים של טייסים, שבמסגרת שירותם מצויים שעות רבות במטוס, בתנאי לחץ ובעומק שטחי האויב. היציאה מהמטוס והשהייה במרחב פתוח ומדברי מאפשרת להם לקבל פרספקטיבה חדשה ולעבד את החוויות שעברו - יחד עם אחרים שחוו חוויות דומות.

"הלם ותפקוד נמוך"

אחת הסדנאות מאפשרת "הליכת בדד", כשהמשתתפים חווים הליכה בודדת, שבמהלכה הם מחלקים את תקופת המלחמה לחמישה חלקים אישיים, ובסופה מתקיים מעגל שיח שבו הם משתפים בתחושות שעלו אצלם.

"אחת התחושות שעלו הכי הרבה היא 'אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הייתי לבד, ושמעתי את הצעדים שלי'", מספר מנהל מסע ישראלי, עידו אהרונוביץ. "200 ימים הם מוקפים באנשים 24/7, ואין להם רגע להתעסק בעצמם, ולאסוף את עצמם.

"הם מדברים על הלם ותפקוד נמוך, ועלו גם מילים כמו 'אני עובד כמו רובוט'. זה אירוע לא פשוט, לפתוח דבר כזה בפני אחרים, בעיקר כי כולם רגילים להיות מאוד אסופים, לשדר תפקוד מעל הרגיל, והתהליך הזה עושה סדר במה קרה 'לי' במלחמה.

"בסופו של דבר, אתה מבין שקורה אצל האנשים משהו בפנים. כשאדם שנמצא בהלם משדר כל הזמן כלפי חוץ שהוא לא בהלם, הוא גם מתעייף וגם הדברים מצטברים בבטן. אם לא תוציא את זה, בסוף זה ייצא, ולא בטוח שבמקומות שאנחנו רוצים. לכן, הצבא רוצה לתת לזה מקום דווקא עכשיו, כשהחוויה טרייה".

אהרונוביץ מסביר כי פעמים רבות, שיתוף עם אנשים שעברו אירועים דומים במלחמה, קל ומקרב יותר מאשר שיתוף חברים או קרובים שלא היו שם. "אתה מבין במבטי עיניים או במילה אחת מה מתרחש כרגע בבטן של אותו אדם. אנחנו גם עושים מאמץ להביא מדריכים ומדריכות שלנו שהיו במילואים, כי זה מתקבל בצד השני טוב יותר.

"אתה נותן לאדם מקום להביא את עצמו, איך הוא רץ למטוס ובאיזה תחושות - זה לא יעלה בשום תחקיר מבצעי, ואנשים חייבים את זה. אני מאמין שכולם יחזרו אחרי עיבודים כאלו יותר נקיים, פתוחים וחופשיים בנפש.

"אחד הטייסים אמר שבמשך 90 יום הוא היה כמו רובוט. הוא ראה את המשימה, ושום דבר אחר לא עניין אותו. אחרי שעיבד זאת עם עצמו, ההתנהלות הצבאית שלו הייתה מצוינת, אבל בסוף אנחנו באירוע שבו צריכים להסתכל על אנשים. הרי אנחנו נצטרך אותם שוב, ולא עוד הרבה זמן".

אהרונוביץ מדבר גם על הקושי לתקשר את החוויה לבני המשפחה. "הם אמרו שבבית הרגישו שפחות מבינים אותם, ולכן לא יצאו הביתה גם כשיכלו. הם הרגישו נטע זר בביתם, וחוו זאת כתסכול. גם כשיצאו הביתה, חיכו לחזור. היחידה התגלתה ככוח משמעותי - המקום שלי ברגע הזה הוא עם האנשים האלו, שמבינים אותי. אני לא מדבר סינית".

מתגייסים לעזרה

גלובס מרכז את היוזמות המרכזיות ופרטי הקשר ונרתם לקשר בין הצדדים להצלחת המיזמים הללו במייל: i-can-help@globes.co.il

אוניברסיטת רייכמן

אוניברסיטת רייכמן תעניק תארי דוקטור לשם כבוד לדמויות שבלטו בתרומתן למדינת ישראל מאז ה-7 באוקטובר, ופועלם משקף ערכים של ציונות, יזמות, אחריות חברתית ואקדמיה. בין מקבלות ומקבלי התואר: סרן קרני גז, איל נוה, חיים ילין, תא"ל ישראל שומר ונועה תשבי. את התארים יעניקו פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון האוניברסיטה, פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן ואודי רקנאטי, נגיד האוניברסיטה. 

חיים ילין בקיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר
 חיים ילין בקיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

לדברי פרופ' רייכמן, "ב-7 באוקטובר התעוררו אזרחי ישראל למלחמה הקשה ביותר שידעה ישראל בתולדותיה. בתוך כל הזוועות ראינו את עם ישראל היפה מתגייס לעזור לכל מי שצריך, אם על ידי הקמת חמ"לים לשינוע ציוד, אירוח אזרחים מהעוטף או יישובי קו העימות, תמיכה נפשית, או מאמצי הסברה למען ישראל בעולם - וכמובן במלחמה על הגנת המולדת. קומץ האנשים שבחרנו להעניק להם את התואר השנה הם דוגמה ומופת לאלה שהתגייסו למען המולדת בשעתה הקשה".

AIG ועמותת נט"ל

עם פרוץ המלחמה ייסדה חברת הביטוח AIG את "הממ"ד הרגשי", שבמסגרתו העניקה סיוע נפשי ראשוני ללקוחותיה. בין היתר הוצעו טיפולים פסיכולוגיים וטיפולי CBT, ייעוץ פסיכיאטרי, טיפול בהפרעות אכילה, טיפולים מותאמים לילדים - וסרטוני הדרכת הורים שהוצעו לכלל האזרחים.

כעת משתפת החברה פעולה עם עמותת נט"ל, אשר תכשיר מתנדבים מתוך עובדי AIG שישמשו כנאמני חוסן קהילתיים. "מצוקות רגשיות לא נעלמות אחרי חצי שנה, והזנחה שלהן מקרינה על כל היבט בחיים המשפחתיים, התפקודיים והתעסוקתיים", מציינת יפעת רייטר, מנכ"לית AIG. "אלה מצבים שלרוב סמויים מהעין, והמחויבות שלנו היא להפנות אליהם זרקור, כדי שכל מתמודד נפש או נפגע טראומה יוכל לדבר על כך בפתיחות ולפנות לתמיכה מהקהילה".

לצפייה בסדרת סרטוני ההדרכה להורים: www.aig.co.il/about/cope-better

אינטל ישראל

עובדי אינטל ישראל, בשיתוף צוות "קוד מנצח", מסייעים לכ-100 תלמידים מהעוטף - אשקלון, שדרות ויד מרדכי - להתכונן לבגרות במדעי המחשב. המתנדבים פתרו עם התלמידים תרגילים, ענו על שאלות ולימדו אותם מניסיונם בתחום. במהלך לוקחים חלק גם משרד החינוך, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ועמותת נובל למצוינות בחינוך.

מתנדבי אינטל שסייעו לתלמידי תיכון בעוטף / צילום: דוברות אינטל
 מתנדבי אינטל שסייעו לתלמידי תיכון בעוטף / צילום: דוברות אינטל

לדברי רויטל ביתן , מנהלת אחריות תאגידית באינטל ישראל, "היוזמה משקפת את מחויבותנו לקהילה ולהכשרת דור המפתחים הבא. אנחנו עוזרים לתלמידים להמשיך בשגרת חייהם ולהתקדם אל עבר עתיד מקצועי מבטיח בתחום מדעי המחשב - שהוא קריטי לעתיד התעשייה".

יאנגו

בצל מלחמת חרבות ברזל, בחברת המוניות של יאנגו יצרו קשר עם ארגון יד לבנים, העוטף את המשפחות השכולות, וגייסו את נהגי החברה לסייע בהסעת בני משפחות אל קברי יקיריהם, ללא עלות. עד כה התגייסו למהלך עשרות נהגי יאנגו, ולקראת יום הזיכרון הם צפויים לבצע כ-100 נסיעות.

"הפרויקט החל מיוזמת הנהגים שלנו, שהיה להם חשוב לקחת חלק ולהתנדב, במיוחד בשנה כזאת", אומר גל בן-צבי, מנהל הפעילות של יאנגו טקסי בישראל. "מרגע שהם הרימו את הכפפה, הבנו שקיים צורך אמיתי, ושנוכל לסייע ולעזור".