גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock
החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

בקנדה מתכוונים לעגן בחוק התקציב לשנת 2024 את "הזכות להתנתק" - הזכות לסנן את הבוס אחרי שעות העבודה. המשמעות היא שזכותם של העובדים לא לבצע משימות הקשורות לעבודה מעבר לשעות במשרד.

הם בחרו לספוג קיצוץ בשכר - והם אומרים שהם מאושרים יותר 
המדינה בה נשים בתפקידי מנכ"ל מרוויחות כפול מגברים 

מדובר בחוק שיחול רק על כ-500 אלף מהעובדים הקנדיים, במגזרים ציבוריים כגון בנקאות ותחבורה. עו"ד מת'יו דמאו, שותף במחלקת דיני עבודה במשרדי פירמת עורכי הדין הגלובלית Dla Piper בטורונטו, מסביר כי "הרוב המכריע של העובדים בקנדה מועסקים על ידי תעשיות בפיקוח פרובינציאלי, וככאלה לא יושפעו מההכרזה בתקציב הפדרלי לשנת 2024".

למרות שההצעה תשפיע רק על חלק קטן מכוח העבודה הקנדי, הצעד הוא חלק ממגמה עולמית של מדינות שפועלות להסדרת חוקי עבודה בעידן העבודה מרחוק. ביולי האחרון יותר מ־30 מחוקקים באיחוד האירופי חתמו על אמנה במטרה לעגן בחוק זכויות של העובדים מהבית. "הזכות להתנתק" כבר נהוגה במספר מדינות ביבשת, אולם יש הבדלים באופי החקיקה ממדינה למדינה.

קנסות למעסיקים מפרים

לפי עו"ד דפנה שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים גדולים, בצרפת, הראשונה לחוקק חוק זה, יש פרקי זמן מוגדרים שבהם המעסיק רשאי ליצור קשר עם העובד בענייני עבודה. חוקים דומים נחקקו גם באוסטרליה, ארגנטינה, בלגיה, קולומביה, יוון, מקסיקו, איטליה וספרד. בארה"ב יש ניסיון לחקיקה דומה בקליפורניה, כאשר הצעת החוק תאפשר לעובד להגיש תלונה על המעסיק אם יציג שלושה מקרים מתועדים של הפרת הזכות להתנתק, שעונשם קנס של 100 דולר לפחות.

בגרמניה, אומרת עו"ד שמואלביץ, חברות ענק החליטו מיוזמתן למנוע מעובד גישה לעבודה לאחר שעה מסוימת, ומפילות את השרת עד לתחילת יום העבודה הבא. המדינה האירופית שהלכה הכי רחוק עם המגבלות היא פורטוגל, בה המעסיק לא יכול ליצור קשר עם העובד אחרי השעה 17:00 והפרה מביאה לחיוב בקנסות משמעותיים.

במחוז אונטריו שבקנדה כבר קיימת חקיקה מחוזית דומה, שלפיה מעסיקים מחויבים לייצר מדיניות לעבודה מחוץ לשעות העבודה. "המחוז הזה הלך בעקבות חקיקה צרפתית שנעשתה לפני מספר שנים, כחלק ממהלך בינלאומי" מסביר עו"ד ישראל גדלוב, שותף במשרד גדעון רובין ושות'. "החקיקה שם מאפשרת למעסיק עם 25 עובדים ומעלה ליצור מדיניות ברורה בהיבט הזה. עובד שנקלט למקום עבודה כזה, צריך לקבל מהמעסיק מסמך ברור שבו מסבירים לו מתי אפשר ואסור ליצור איתו קשר, באילו סיטואציות, וגם מתי הוא מחויב לענות ומתי לא".

 

גם שרת האוצר הקנדית כריסטיה פרילנד התייחסה להצעת החקיקה של הזכות להתנתק, וציינה כי "יש להכיר בלחצים שכל הקנדים, אבל במיוחד הקנדים הצעירים, נתונים בהם". ואכן, חקיקת "הזכות להתנתק" מהווה חלק מסדרה של צעדים בתוכנית הפיסקלית הקנדית המיועדת לעובדי דור המילניום וה-Z - צעדים שצפויים לעלות 4.2 מיליון דולר.

לדברי עו"ד דמאו, לצעד זה קדמו הגברת הבדיקות ואמצעי האכיפה על מעסיקים בפיקוח פדרלי המשתמשים בקבלנים, פרילנסרים ו"עובדי חלטורה", וכן הדרכת משרות ומיומנויות לעובדי דור Z.

"המטרה של החוק החדש היא לאפשר עידוד הטמעה וייצוא בשוק העבודה הקנדי, לבסס כוח עבודה איתן ולחזק את הכלכלה הקנדית. בין היתר, למען הפחתת השחיקה של דור המילניום ודור ה-Z וכדי לאפשר הפרדה בין המרחב הפרטי לעבודה", מוסיף עו"ד גדלוב. לדבריו, ההטמעה של הזכות להתנתק אמנם לא תחול גם במגזר הפרטי, אך יש לה פוטנציאל להוביל את זה לסקטורים נוספים. למרות שהיא מיועדת כרגע רק למגזר הציבורי, הצעת החוק איננה שייכת לסוג מסוים של עובדים, אלא לכולם.

בישראל עדיין אין כיוון

בישראל הנושא עדיין לא נמצא גבוה בסדר העדיפויות של המחוקק. פרופ' מוחמד אסלי, מומחה לאפליות בשוק העבודה מהמכללה למנהל, מסביר כי "המעסיק בכלל, ונראה שהמעסיקים בישראל ביתר על המידה, דורשים זמינות מלאה מעבר לשעות העבודה הרשמיות. העבודה מהבית והטכנולוגיה החדשה מאפשרת להתכתב, לשלוח, לדבר, ולקיים שיחות ועידה בכל שעות היממה, ועל כן ניתן להניח שעובדים זמינים בכל שעות היממה. הציפייה הזו, הלכה למעשה, מאריכה את שבוע העבודה עוד יותר, מאיצה את תהליך שחיקת העובדים, ולבסוף פוגעת אנושות בפריון העבודה שלהם. לא פלא שבישראל אנו עובדים יותר ומייצרים פחות".

חוק שעות העבודה ומנוחה בישראל נחקק בשנת 1951, ולמרות שעבר תיקונים והסבות לא נראו בו שינויים משמעותיים והתאמות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים. "מדובר בחוק ארכאי שהמטרה המוצהרת שלו הייתה להגדיר שעות עבודה ופנאי של עובדים, תוך שמירה על כבודם, בריאותם ורווחתם", מסביר עו"ד גדלוב. "אחת ההשלכות לאי ההתאמה לעידן שלנו היא ערבוב זמן עבודה וזמן מנוחה. המחוקק הישראלי עד היום לא נתן את דעתו בעניין, וארגוני העובדים לא דוחפים מספיק כדי לשנות את זה. הרבה פעמים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה מקרינים למשק דפוס עבודה מסוים שראוי לצעוד לקראתו".

בשונה מקנדה, שם מנסים להתאים את חוקי העבודה לצרכי דור העובדים הצעיר, בארץ מסתכלים על כל דורות העובדים כמקשה אחת. לדברי עו"ד גדלוב, "ראוי שתהיה אבחנה בין הדורות". הוא מוסיף כי "המשרדים הנוגעים בדבר ערים להשלכות, ועדיין אין כיוון של המחוקק לייצר שיח עם ארגוני עובדים. לא ראינו תהליכי חקיקה שנועדו ליצור מדיניות מנחה אצל מעסיקים, לא במגזר הפרטי ולא בציבורי. כן יש הנחיות במגזר הציבורי על דיווחי שעות מעבר לשעות העבודה הרגילות, אבל אין הנחיה אופרטיבית שמנחה מנהלים שלא ליצור קשר עם העובדים שלהם אחר גמר שעות העבודה, ואין הנחיות באילו מצבים כן אפשר ליצור קשר".

עוד כתבות

"חיזבאללה ספג מכות קשות": בלבנון מעריכים שהחזית בצפון לא תתרחב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: כלי תקשורת מסביב לעולם סיקרו את השבת גופותיהם של ארבעה חטופים, בלבנון מעריכים שהמלחמה בצפון לא תסלים בשל עייפות בשני הצדדים ומה צפוי ביחסים בין ישראל וארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההבטחה של רה"מ אחרי הישיבה הסוערת עם ראשי רשויות בצפון

שר הביטחון בביקור בבסיס יחידה 8200: "אנחנו יודעים בהרבה מאוד מקרים איך האויב חושב ואיך האויב נערך" • נתניהו נפגש עם ראשי רשויות בצפון, סירב להסביר איך יחזרו התושבים לבתיהם - אבל הבטיח: "הצפון ישגשג" • במקביל, הירי ליישובי הצפון לא נפסק • הותר לפרסום: מ"פ בצנחנים מת מפצעיו לאחר שנפצע קשה בהתיקלות עם מחבלים ברצועה • כל העדכונים מכל החזיתות

הפגנה בתל אביב / צילום: Reuters, Mostafa Alkharouf

ימי השיבושים חוזרים היום פתיחת מושב הקיץ של הכנסת: "להחזיר את המנדט לעם"

המחאה נגד הממשלה תוציא לפועל שיירות רכבים הנוסעות במהירות אטית מהצפון, מהדרום ומהמרכז ● בין מובילי ההפגנה, יהיו משפחות נרצחים וחטופים, והיא צפויה להמשיך בערב למעון ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים

נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן דיווחה רשמית: הנשיא ראיסי נהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של הנשיא התרסק אתמול בשעות הצהריים (שעון ישראל) ונותק הקשר עימו ● אחרי מספר דיווחים סותרים, הטלוויזיה הממלכתית באיראן דיווחה כי שברי המסוק אותרו וכי אין סימני חיים במקום, וכעת היא מדווחת רשמית על מותו ● באותו מסוק טס גם שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, שנהרג אף הוא

אפריל האדום של הפנסיה וההשתלמות / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בצמרת, בית ההשקעות שמוצא את עצמו בתחתית טבלת התשואות לפנסיה

הירידות בשוקי ההון בעולם הובילו את המסלולים הכלליים לירידות של כ-1.5% ואת מסלולי המניות לירידות חדות יותר של כ-3% • אלטשולר שחם, מור ומנורה מבטחים בלטו לטובה כשמנגד אנליסט עם ירידות חדות • מה עשו המסלולים שעוקבים אחרי ה-S&P 500?

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק אתמול בגבול עם אזרבייג'ן, ולאחר דיווחים סותרים, באיראן הודיעו הבוקר רשמית על מותו, יחד עם שר החוץ האיראני ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

אילוסטרציה: Shutterstock

העתיד כבר כאן: ניסינו את המודל החדש של ChatGPT וחזרנו לדווח

העוזר הקולי החדש של OpenAI יהיה מותאם אישית למשתמש, יכיר את ההעדפות שלו ויידע גם לבחור את האינטונציה המתאימה בהתאם לאופי השיחה ● בעקבות הסערה שהתעוררה ברשתות עם הצגת המודל החדש, בדקנו את המודל הזמין כיום בשוק

שי ויל / איור: גיל ג'יבלי

מתחת לרדאר: הכירו את המשפחה שתשלוט בדואר ישראל

משפחת ויל העדיפה להתנהל מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי, למרות שהחברות שבשליטתה אחראיות למותגים ישראליים מאוד מוכרים ● קבוצה בהובלת המשפחה זכתה במכרז על דואר ישראל, ותשלם סכום נמוך משמעותית מהערכת השווי שלה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל נגד רשות ני"ע: לא לאפשר לגופים חוץ בנקאיים להתחייב על ריבית

ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל, שלח מכתב לרשות ניירות ערך בבקשה שלא תאשר את תזכיר חוק התשלומים, הכולל הוראה שמאפשרת לגופים החוץ בנקאיים להתחייב בפני הלקוחות בריבית קבועה על הפיקדונות ● לדבריו, מדובר בהוראה העלולה "לסכן את היציבות במערכת הפיננסית"

עו''ד דן גבע, שותף במשרד מיתר / צילום: איל יצהר

משרד עורכי הדין מיתר ממזג אליו את משרד הפטנטים קליגלר

עורך הדין ועורך הפטנטים דניאל קליגלר ינהל את תחום הפטנטים של מיתר, ויחד איתו יצורפו למשרד שותפו יובל שלום ועורכי פטנטים נוספים ● בעקבות המיזוג יכלול צוות הפטנטים של מיתר 18 עורכי פטנטים ועורכי דין

ד''ר ענאיה בנא, מנכ''לית ומייסדת עמותת אל־ביאדר / צילום: תמר מצפי

"בעלי הקרקע הפרטית בחברה הערבית מחכים שיזמים יבואו"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, ד"ר ענאיה בנא, מנכ"לית משותפת ומייסדת עמותת אל־ביאדר, דיברה על הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית בתחום הדיור ● בנא: "85% מהדור הצעיר בתוך היישובים הערביים הוא מחוסר פתרונות דיור"

הרכבת הקלה, הקו האדום / צילום: יוסי כהן

הזרים חוששים, והחברות הישראליות בדרך להשתלט על הרכבת הקלה

הוועדה לצמצום הריכוזיות המליצה לאפשר את השתתפותן של אלקטרה ושפיר במכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה ● מנגד, חברות בינלאומיות חוששות לגשת למכרז על רקע אי הוודאות הביטחונית והכלכלית בישראל

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock

"האייל הזומבי": מחקר חדש מוכיח כי המחלה לא מסוכנת לבני אדם

OpenDNA חתמה על הסכם שיווק עם מקסון, והמנכ"ל סוגר מעגל ● מחקר חדש בארה"ב: "תסמונת האייל הזומבי" לא מסוכנת כרגע לבני אדם ● השבוע בביומד 

מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל / צילום: שחר פליישמן

אכזבה למדינה: קבוצת מילגם זכתה במכרז להפרטת הדואר בתמורה ל-461 מיליון שקל בלבד

קבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל זכתה במכרז על הדואר, ותשלם סכום נמוך משמעותית מהערכת השווי שקיבל הדואר בעבר ועמד על מעל 1.5 מיליארד שקל ● קבוצת דלק ישראל-רמי לוי התמודדה מולה במכרז ● שתי ההצעות היו נמוכות בתחילה מהממוצע של הערכת השווי שהוכנו לצורך המכרז. לבסוף התוצאה הזוכה הייתה גבוהה יותר

רסול סעדה, מנכ''ל משותף אל־ביאדר לפיתוח כלכלי חברתי / צילום: תמר מצפי

רסול סעדה: כך עבר הפשע בישראל מגוש דן אל היישובים הערביים

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, סקר סעדה, מנכ"ל משותף באל־ביאדר, את התפתחות הפשיעה בחברה הערבית, וציין: "מאז 2023, אנחנו באובדן מוחלט"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת • מותו של נשיא אירן עלול להשפיע על השווקים, ובפרט על שוק הנפט ● אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית" ● מיטב: "בשוק האג"ח המקומי מתעלמים מהסיכונים של חברות הנדל"ן. ממליצים להגדיל חשיפה למניות אירופה על חשבון ארה"ב" • יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

מרכז נתניה / צילום: איל יצהר

מעל 3.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים: העיר הגדולה שמתברגת בצמרת המחירים, מיד אחרי תל אביב

מחיר ממוצע של דירה שנרכשה ברבעון הראשון היה גבוה בכ–130 אלף שקל מהמחיר ברבעון השלישי אשתקד לפני המלחמה, כשהעליות נרשמו גם בצפון ובדרום ● תל אביב נשארת הכי יקרה, אם כי שם מחיר דירת 4 חדרים דווקא ירד בחצי השנה האחרונה ● הרצליה היא העיר הגדולה הבאה בתור, עם 3.65 מיליון שקל לדירה. ומי העיר היחידה שבה נרשמו ירידות?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הזכויות בקרקע בנווה צדק הוכרעו בלי כל היורשים. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש העליון פסק כי קרקע בנווה צדק תירשם על שם בנו של בעל קרקע שהלך לעולמו - אך הדיון הוסתר מצאצאים נוספים שלו ● אישה ביקשה להרות מזרעו של בן זוגה המנוח, אך משפחתו הציבה בפניה תנאי לפיו עליה לוותר על זכויות ממוניות ● אדם ערך הסכם להחלפת קרקעות עם המדינה, אך קיבל פחות משליש מהשטח שהתחייבה לו

טיילור סוויפט. השפעה של 330 מיליון דולר על ה־NFL / צילום: ap, Lewis Joly

השיעור הכלכלי שחברות המדיה יכולות ללמוד מטיילור סוויפט

שוק המדיה חווה האטה שתחייב את שלושת מנועי הצמיחה הגדולים שלו - רשתות חברתיות, חברות סטרימינג וחברות גיימינג - לשנות אסטרטגיה ולשתף פעולה ביניהם, כך עולה מדוח חדש של פירמת הייעוץ דלויט ● הסיפור של סוויפט ובן הזוג כוכב ה־NFL מוכיח עד כמה מהלך כזה יכול להיות רווחי

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

רווחי בנק דיסקונט ירדו ב-17% ברבעון; שיפור ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי

הירידה ברווח הנקי מוסברת על ידי הבנק בשינוי בעליית המדד ומצמצום פער הריבית ● הכנסות הבנק ירדו ב-5% ● דירקטוריון הבנק החליט על חלוקת דיבידנד בשיעור של 30%, בסך של 315 מיליון שקל