גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מדפי סופרמרקט. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי
מדפי סופרמרקט. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

 

 

יוקר המחיה. את הנושא הזה כנראה אין צורך להציג, במיוחד בתזמון כל־כך סמוך לקניות לחג. אבל גם אם זה עניין שאי־אפשר לשכוח, נדמה שעדיין יש מי שמתעקש בכל פעם להזכיר לנו אותו. בשבוע שלפני החג, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה את מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2024 - שעלה ב־0.6% בחודש מרץ ו־2.7% בשנה האחרונה.

ניתוח | עליות המחירים וחגיגת הרווחים: המספרים שחשפו הדוחות של ענקיות המזון
האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

וכמובן, זו בעיה רחבה בהרבה מאשר תנודות לכאן או לכאן במדד חודשי מסוים. אם ב־2009 רמת המחירים בישראל הייתה דומים לזו שבמדינות המפותחות (OECD), הפער מאז הלך והתרחב, עד שבשנת 2022 רמת המחירים בישראל הייתה הגבוהה ביותר בעולם המפותח, עם פער של 38% ממדינות ה־OECD. בתחום המזון הפערים חריפים במיוחד, כאשר מחירי המזון בישראל היו גבוהים בכ־51% לעומת מדינות האיחוד האירופי.

אז ישראל הולכת ומתייקרת, אבל המיקוד הציבורי ביוקר המחיה נמצא איתנו כבר זמן רב. כבר ב־2011, לפני לא פחות מ־13 שנים, פרצה המחאה החברתית המפורסמת. סדר היום לא הניח לממשלה לחמוק מעיסוק בנושא הזה, והיא הקימה את הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי, הידועה בתור "ועדת טרכטנברג". על ועדת טרכטנברג כתבנו במדור זה בהרחבה, והפעם נפנה את הזרקור לוועדה אחרת שנולדה בעקבותיה, במטרה להפוך את המלצות הוועדה לצעדים אופרטיביים.

כך, באוגוסט 2013, בהמשך לוועדת טרכטנברג, הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה דאז, עמית לנג, שקיבלה מנדט לגיבוש המלצות להתמודדות עם בעיית יוקר המחיה והסרת חסמי היבוא. "ועדת לנג", שאמורה הייתה לסייע להפחתת יוקר המחיה, הוקמה לפני למעלה מעשור. כידוע, יוקר המחיה לא הלך לשום מקום. בדיוק ההפך. אז מה השתבש בדרך?

 

הוועדה להגברת התחרות

נתחיל מההתחלה. ועדת לנג - או בשמה הרשמי: "הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום היבוא" - הוקמה במטרה למפות את הליכי היבוא בשווקים בינלאומיים (ארה"ב ואירופה), לאתר כשלי שוק וחסמי תחרות ממשלתיים ומסחריים במדיניות היבוא הנהוגה במדינת ישראל ולגבש דרכי פעולה לצורך הגברת התחרות מצד היבוא והורדת יוקר המחיה בהקשר זה.

כדי לעשות זאת, נבחרו לוועדה חברים ממגוון משרדים וגופי ממשלה, ביניהם משרד האוצר, משרד הכלכלה, רשות התחרות, רשות המסים, הרשות לסחר הוגן, המועצה הלאומית לכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ורשות המכס.

הוועדה קיימה 21 פגישות בהשתתפות כלל החברים ושוחחה עם גורמים רלוונטיים כמו רגולטורים, יבואנים ובעלי עניין נוספים. בנוסף, נפתח אתר ייעודי לשיתוף הציבור אליו הגיעו כ־450 פניות, רובן מיבואנים שפירטו על החסמים הקיימים או הציעו הצעות ייעול. במסגרת העבודה נערכו ניתוחים כלכלים ומחקרים משווים לזיהוי החסמים ולהכרת סוגים שונים של מדיניות יבוא.

 

הוועדה סימנה חמש בעיות מרכזיות בתחום היבוא לישראל: הבעיה הראשונה היא נטל בירוקרטי מוגזם בדרישות היבוא בטרם היבוא (חריג מובהק ביחס למדינות המפותחות); הבעיה השנייה - אי־התאמה בין הדרישות הטכניות של היבוא בישראל לדרישות במדינות מפותחות; השלישית - היעדר גורם מתכלל והיעדר מדיניות חוקיות יבוא כוללת ואחידה ברמת הממשלה; הרביעית - קושי בנגישות למידע וחוסר בשקיפות בעבודת הרגולטורים השונים; החמישית - חשש מחסימת יבוא מתחרה בענפים ריכוזיים כתוצאה משימוש של יבואנים חזקים בפרקטיקות שדוחקות יבואנים מתחרים מפלטפורמות קמעונאיות.

באפריל 2014 הוועדה הגישה דוח חלקי העוסק רק בנושא הסרת חסמים ליבוא אישי, בעקבותיו קיבלה הממשלה את החלטה מספר 1564. כעבור מספר חודשים, בנובמבר 2014, פורסם הדוח הסופי של הוועדה - אותו הממשלה אימצה בהחלטה מספר 2318. מה בעצם נקבע שם?

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

שחרור הסחורות מהנמל

החלטת הממשלה, בעקבות ועדת לנג, ביקשה ליצור מדיניות יבוא חדשה ורחבה ופירטה תוכניות עבודה בעניין. תוכנית אחת היא התאמת שיטת היבוא לסטנדרטים בינלאומיים. נסביר: שיטת היבוא בישראל היא חריגה בקרב מדינות המערב. למשל, לפני שהסחורה נכנסת לארץ, נדרש מהיבואנים לעבור אכיפה ובדיקות מדגמיות בשטח הנמל, כמו גם בדיקות תקינה יקרות של מכון התקנים. כל אלה עיכבו את שחרור הסחורה וכניסתה לשוק ובו־בזמן אילצו את היבואנים לשלם כסף רב עבור האחסנה היקרה בנמל.

לכן, הוועדה אימצה עקרונות שמקורם בבחינת מדיניות היבוא באירופה ובארה"ב. עיקרם הוא מעבר למדיניות של פיקוח שוק אחרי הכניסה, הרחבת אחריות היבואן באמצעות התבססות על הצהרה על עמידה בדרישות היבוא והגברת האכיפה בשוק והחמרת הענישה של יבואנים המפרים את האמון.

אז זה הרעיון. והיישום? מה שהתבצע הוא שעבור רוב הטובין המיובא לישראל לא יידרש אישור מקדים של הממונה על התקינה, אלא יסתפקו בהצהרת יבואן שתוגש למכס. תהיה בקרה מדגמית בעת היבוא על בסיס הערכת סיכונים של הרגולטור בשיתוף המכס. בנוסף יהיה היבוא נתון לפיקוח ואכיפה אשר יתבצעו בשווקים, אז יידרש היבואן להציג את הצהרתו בדבר התאמת הטובין לרגולציה יחד עם מסמכים נוספים, ויאותרו וייענשו הפרות.

במישור התקינה, התקנים הרשמיים חולקו לקבוצות על־פי מדרג של רמת הסיכון, כאשר כללי התקינה מותאמים לכל רמה. אומנם הורחבה הקבוצת המוצרים עליהם חלים כללי היבוא החדשים, אך זה עדיין לא ההליך הגורף. במילים אחרות, מעבר דרמטי לשיטה החדשה - לא היה פה.

איחור של עשור

תחום אחר שהוועדה עסקה בו הוא מניעת פרקטיקות אנטי־תחרותיות. בתחום היבוא זה בא לידי ביטוי, למשל, במה שנקרא "הסכם בלעדיות". זה הסכם שלפעמים נחתם בין יצרן זר ליבואן, במסגרתו הצדדים מסכימים שרק יבואן אחד ייבא מוצר מסוים לארץ. זה עלול ליצור חסם בפני יבוא מקביל של מוצרים מקבילים - וכאשר יש מספר מצומצם של יבואנים, זה מביא לפגיעה של ממש בתחרות בשוק. מצד שני, להסדרי בלעדיות עשויים להיות גם היבטים חיוביים, בעיקר משום שזה יוצר תמריץ ליבואן להשקיע במותג.

לכן, הוועדה לא מצאה הצדקה לאסור באופן גורף על הסכמי בלעדיות בין יצרן ליבואן או בין יבואן לקמעונאי. מה שהיא כן המליצה לעשות הוא להתערב כשיש חשש שהיבואן מנצל את כוח השוק למניעת תחרות, כאשר חוק ההגבלים העסקיים מאפשר זאת. או במילים אחרות, היא לא שינתה משהו ממשי בעניין - וייתכן שכאן מדובר בפספוס מהותי.

המלצה נוספת בעניין זה הייתה ביצוע תיקוני חקיקה שיאסרו על יבואנים רשמיים של מוצרי צריכה לנקוט פרקטיקות שעניינן לפגוע בתחרות מיבוא מקביל, בדומה לאיסור הקיים בחוק ההגבלים העסקיים על בעל מונופולין ביחס לניצול מעמדו לרעה.

האופי הלא מחייב של ההמלצות בעצם השאיר את שיקול־הדעת בידיה של רשות התחרות. אלא שבפועל, רשות התחרות נמנעה מכל התערבות בהסדרי בלעדיות ולא שונה פטור הסוג העוסק בנושא זה. רק ביוני 2023, עשר שנים לאחר מינויה של ועדת לנג, התקבל תיקון לחוק התחרות הכלכלית, שתכליתו למנוע מ"יבואנים ישירים" (היבואנים הרשמיים והבלעדיים של מותגים לישראל) למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל. החוק אוסר על יבואנים ישירים לפעול בצורה שעלולה לפגוע ביבוא מקביל או יבוא אישי כאשר הדבר איננו נחוץ להם למימוש תכלית עסקית לגיטימית, וכך לפגוע בתחרות בענף המדובר. אך האיסור הזה לא פוגע בבלעדיות עצמה, וקשה לאכוף אותו בגלל כלליותו.

 

ההליך הופך לשקוף

הוועדה קבעה כי אחד מחסמי היבוא הוא מחסור באינפורמציה נגישה ועדכנית לגבי נהלי הרגולציה הנדרשת לתהליך היבוא, כמו חוקים, צווים, נהלים, מדריכים ודרכי יצירת קשר. המלצת הוועדה בנושא הייתה הקמת אתר אינטרנט המציג ליבואנים את כל המידע הרלוונטי, מייעל את המערכת המקשרת בין היבואנים למכס ולשאר הרשויות ומפרסם נהלים עדכניים בכל שנה.

השקיפות באה לידי ביטוי גם בהמלצות הוועדה לגבי ועדות התקינה של מכון התקנים. אחת הבעיות עם הוועדות הללו היא שהן מורכבות מתעשיינים מקומיים שמטרתם להגן על התוצרת המקומית, כך שהחברות בוועדות שימשה אותן לא פעם כדי להשפיע על התקינה.

לכן, הוועדה המליצה להפוך את הדיונים בוועדות לשקופים יותר ולאפשר לשר הכלכלה לפרסם את הפרוטוקולים של ועדות התקינה. עוד בעניין ועדות התקינה, הוצע גם לשנות את הייצוג בוועדות המכון על־ידי הגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה בוועדות התקינה הציבוריות המתכנסות לצורך קביעת תקנים רשמיים וכן לקבוע בדין את השתתפותם כחברים קבועים בוועדות.

מה שטוב בצעדים הנוגעים לשקיפות, זה שכל אחד יכול להיווכח בעצמו עד כמה הם יושמו. ואכן, גלישה באתר של משרד הכלכלה מגלה שהוא מכיל מידע רב ועדכני, ויש בו מדריכים המסבירים על השינויים הקשורים לתקנים הרשמיים ולתקינה הבינלאומית. בנוסף, יש מערכת מקוונת ליבואנים שמאפשרת להגיש בקשות לאישורים ורישיונות, לקבל הודעות ולצפות בסטטוס הבקשה מרגע קבלתה ועד לאישורה (המערכת כבר הוטמעה במשרדי הממשלה השונים).

גם נושא פרסום הפרוטוקולים של ועדות התקינה הוסדר, והם כעת מופעים באתר של מכון התקנים הישראלי. באתר המכון מופיעות רשימות של הוועדות השונות, וניתן לראות מי הנציגים שישבו בכל ועדה ולעיין בפרוטוקולים של אותן ישיבות. כמו כן, הרכביהן שונו והפכו למאוזנים יותר מבחינת ייצוג האינטרסים השונים של השוק. יחד עם זאת, יש בעניין הייצוג המלצות להגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה שאומנם הוטמעו בפועל, אך להלכה הן לא יושמו במלואן. לכן גם כאן נותר חוסר מהותי.

המלאכה עוד מרובה

ועדת לנג ביקשה לתת מענה לאחד הגורמים המשפיעים ביותר על יוקר המחיה - חסמי היבוא. נכון, ההמלצות יושמו ברובן, אולם דווקא מעט ההמלצות שלא יושמו הן הקריטיות ביותר. ואולי זה לא מקרי שהן אלה שלא יושמו, שכן אלה ההמלצות הכי מורכבות ליישום.

כך, התקינה הייחודית השאירה כוח רב אצל בעלי אינטרס שונים ומנעה יצירת תנאי תחרות. חסימת היבוא התאפשרה בקלות יחסית על־ידי דרישות כמו תוויות בעברית או חיוב כתיבת ארץ מוצא על תמרוקים או סימון בסמלים אדומים מוצרי מזון בעלי ערכים תזונתיים בעייתיים. שיטת היבוא הישראלית עדיין מסורבלת ויקרה, והיא נתנה עדיפות ליבואנים הגדולים והערימה קשיים בפני יבואנים קטנים או בינוניים שרצו להיכנס לשוק.

בתקופת הממשלה הקודמת יצאה לדרך הרפורמה ביבוא, אך זו נעשתה בצורה הדרגתית. לנוכח הסבך הבירוקרטי שיוצר עוד ועוד חסמי יבוא שמתחבאים בתקינות, בחוקים ובנהלים - לא בטוח אם בכלל אפשר לגשת לנושא הזה בצורה הדרגתית. כדאי לחשוב על שינוי גישה בהמשך.

הממשלה הנוכחית ממשיכה ברפורמה ביבוא והשיקה את התוכנית של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", במסגרתה הכריזה על אימוץ התקינה האירופית בישראל. זו בשורה של ממש שיכולה להיות לה השפעה משמעותית על הכלכלה.

אך הדרך למימוש הרפורמה עוד ארוכה. למעשה, מדובר במסלול מאתגר למיטיבי לכת בלבד. מי שילך בכיוון הזה, יצטרך להתמודד עם לחצים שיופעלו מכל כיוון: היצרנים המקומיים שירצו שההקלות הרגולטוריות יחולו גם עליהם; היבואנים הגדולים שלא ירצו תחרות; משרד החקלאות שצפוי להערים קשיים, בעיקר בשם טעמים של "הגנת הצומח"; הלובי החקלאי שירצה להגן על "תוצרת הארץ"; משרד הבריאות שניהול הסיכונים שלו הרבה יותר שמרני (אם כי נראה שהוא נכון להתגמש). וסליחה אם שכחנו מישהו.

צריך למצוא את האיזון בין האינטרסים הכלכליים של הצרכנים מחד, לבין שמירה על הבטיחות, הבריאות, הסביבה והייצור המקומי מאידך. זו אינה מלאכה קלה. הצעדים שנעשו עד כה להגברת התחרות והסרת חסמי יבוא לא הוכיחו את עצמם.

האם ועד לנג נידונה לכישלון? האם היא תצליח לסייע בהורדת יוקר המחיה? אנחנו נמשיך לעקוב.

עוד כתבות

אנדראה אורקל, מנכל בנק יוניקרדיט האיטלקי / צילום: Reuters, Massimo Di Vita

במשך שנים משקיעים נכוו ממניות הבנקים האירופיים. עכשיו הן ממש לוהטות

לאחר שנים של שפל, הבנקים באירופה מתחילים להציג ביצועים משופרים, הודות לניקוי מאזנים וצמצום עלויות, לצד רווח מוגדל ממתן הלוואות ● מניות הענף דוגמת UniCredit מזנקות גם בציפייה לחלוקות דיבידנדים בעד כ-130 מיליארד דולר, ועוקפות את מקבילותיהן מארה"ב

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי ● עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

"היום הגדול ביותר לאייפד": אפל חושפת דגמי טאבלט חדשים וממשיכה להתעלם מה-AI

אפל השיקה את דגמי האייפד הראשונים מאז אוקטובר 2022 ● החברה הודיעה כי היא תכניס את המעבד החזק ביותר שלה עד כה, M4, לאייפדים החדשים ● ומה עם בינה מלאכותית? בינתיים זה לא בלקסיקון

כפר סבא / צילום: Shutterstock

שתי שכונות ישנות סמוכות: המיקום שווה הרבה במחיר

שכונה אחת קרובה לרכבת והשנייה למרכז העיר, ובשתי השכונות מקודמים פרויקטים של התחדשות עירונית ● איפה יותר משתלם לרכוש דירות קטנות?

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

החברה הישראלית שתספק שמונה מלט"ים לצי הגרמני

במסגרת העסקה יסופקו שמונה מל"טים מדגם הרמס 900 של אלביט לצי הגרמני ● בחברה הגרמנית מעריכים כי הפרויקט המשותף יושק בסלון האווירי בברלין ביוני

פרויקט פינוי בינוי / צילום: Mark Tso

מה מגיע לבני 70 ומעלה במיזמי פינוי־בינוי? הנחיות חדשות מנסות לעשות סדר

החוק המעניק לבני 70 ויותר הטבות מיוחדות במיזמי התחדשות עירונית, לא כלל התייחסות לפרויקטים שקידומם החל טרם כניסתו לתוקף ● חוות דעת של המשנה ליועצת המשפטית קובעת: גילו של הדייר בעת החתימה הראשונה הוא הקובע ● איך תשפיע ההנחיה על היזמים?

בכירי XTEND / צילום: כדיה לוי

הרחפנים הוכיחו את עצמם במלחמה: עכשיו החברה מגייסת 150 מיליון שקל

יצרנית רחפני התקיפה והמודיעין הישראלית אקסטנד מגייסת מיליונים בסבב גיוס שלישי (סבב B), זאת לאחר שהרחפנים שפיתחה הוכיחו את יכולתם במסגרת לוחמה בשטח עירוני סבוך בקרב יחידות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" ● בין המשקיעים החדשים - כלל-טק, קרן השקעות הטכנולוגיה של לן בלווטניק

רוברט אנטוקול ותומר וינגרטן / צילום: אוהד רומנו, יח''צ

כמה עולה האבטחה למנכ"לים ישראלים בארה"ב?

חברת הסייבר סנטינל וואן מימנה אשתקד שירותי אבטחה למנכ"ל תומר וינגרטן ומשפחתו בכ־225 אלף דולר, גם בשל "הסכסוכים במזרח התיכון" ● בפלייטיקה עמדה עלות אבטחת המנכ"ל על מעל מיליון דולר, כולל החזקת מטוס פרטי ● וכמה משלמות ענקיות וול סטריט

מתחם ביג פתח תקווה / הדמיה: יח''צ ביג

המרכז המסחרי "הכי גדול בישראל" ייבנה בעיר המפתיעה הזאת

בעיר החמישית בגודלה בישראל, פתח תקווה, יש כ־300 אלף מ"ר של שטחי מסחר בסך־הכול, מה שמוביל לדליפת כוח קנייה אל השכנות שמסביב ● פתיחת ביג פאשן פתח תקווה תקטין את הדליפה, אך גם עשויה "לנגוס" מהמתחרים - עמי בסר סיטי, עופר פתח תקווה, Y סנטר ועוד

מגדל יורוקום ברמת גן / הדמיה: חברת קנדה ישראל, מילוסלבסקי אדריכלים

מ-6 קומות ל-60: התוכנית של מגדל יורוקום ברמת גן עולה שלב

רמת גן המליצה להפקיד את התוכנית לבניית מגדל יורוקום של קנדה ישראל, שיכלול 60 קומות בעירוב שימושים למגורים, לתעסוקה ולמסחר ● רמת גן מאשרת תוכנית עירונית חלופית לתמ"א 38, הכוללת את כלל שטחה של העיר ● וחברת יבוא האלכוהול שתקים מגדל בן 30 קומות בנתניה ● חדשות השבוע בנדל"ן

ערן ברוך / צילום: תמונה פרטית

המיזם שקורא לבני 50 ומעלה להתנדב לשנת שירות ביישובי העוטף

המהלך של איש החינוך ומנכ"ל בינה לשעבר, ערן ברוך, מחליף בין צעירים בני 18־19 לבעלי מקצועות עם ניסיון שיוכלו לסייע בשיקום העוטף ● עד כה נרשמו כ־500 מתנדבים ● ישראל מתגייסת

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה מעורבת בוול סטריט; טבע זינקה ב-13%, שופיפיי התרסקה ב-18%, אובר ב-6%

הדאו ג'ונס עלה ב-0.6% ורשם את רצף העליות הארוך ביותר השנה, שישה ימים ● שיא של שש שנים ברכישות העצמיות של מניות ● ניו יורק טיימס: הרווח זינק ב-81%, נוספו 210 אלף מנויים ● מלחמת השבבים: הממשל האמריקאי חוסם את יצוא השבבים של אינטל וקוואלקום ● חקירה בארה"ב: האם טסלה הטעתה את המשקיעים? ● רדיט וליפט עלו לאחר שעקפו את ציפיות האנליסטים

מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בגלל המלחמה בעזה: בדנמרק מתנגדים לרכש של מערכות הגנה מישראל

מפלגות בקואליציה הדנית התנגדו לרכישת מערכות הגנה אווירית ישראליות, מטעמים מוסריים ● לפי שרים בממשלה הנוסח שהוסכם לבסוף מעורפל ו"יקשה מאוד" על רכש צבאי מישראל

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

מתחם תעש השלום / צילום: טלי בוגדנובסקי

המכרז במתחם תעש בת"א: כמה תעלה דירה באזור המבוקש?

מכירת הקרקע ל-528 דירות במתחם תעש השלום הוכיחה שיש ביקוש גבוה לקרקעות אטרקטיביות, אך המחישה עד כמה הענף רחוק משיאי עבר ● ודאי כשבצד הסיכון יש גם זיהום שטרם טופל

140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן, ולמה יש מי שחושב ש"זו קטסטרופה"

מסלולים עוקבי S&P 500 הולכים וצומחים בקצב מסחרר. בכל מוצרי החיסכון וההשקעה בישראל, לטווחים ארוכים בינוניים וקצרים, מוצעים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי ● בינתיים המדד הניב בעיקר תשואות חיוביות, אבל המומחים מזהירים שיש גם סכנות בתופעה, הן לחוסכים והן למשק הישראלי

מה צפוי לשקל? / אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר יגיע ל-3.5 שקלים? מה קורה בשוק המט"ח

לראשונה מאז תחילת אפריל, השקל מתחזק בחדות מול המטבעות הזרים ויורד מתחת לרף ה-3.7 שקלים לדולר ● מדובר בשינוי מגמה חד לעומת התקופה האחרונה בהמשך להתפתחויות הבטיחוניות ● מה עומד מאחורי שינוי המגמה?

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

התחדשות עירונית. חובה לדווח על ניגוד עניינים / צילום: באדיבות י ח דמרי

להתחייב למועד כבר בהתחלה: כל מה שצריך לדעת על תקנות השקיפות בהתחדשות עירונית

פרויקטים תקועים, סכסוכים בין בעלי דירות ליזם ואיחורים משמעותיים גורמים לרבים להימנע מפרויקטים של התחדשות עירונית ● תקנות חדשות שעברו לאחרונה בכנסת מנסות לצמצם את אי הוודאות בפרויקטים